משרד המשפטים מגבש הצעת חוק, שתרחיב את האפשרות של רשויות המדינה לעקוב אחרי שיחות הטלפון ותכתובות המיילים של אזרחי ישראל. מדובר בהרחבת הסמכות. . .

של המדינה לקבל נתוני תקשורת מחברות הטלפון והתקשורת, ובכלל זה אפשרות לאיכון טלפון ניידים, מעקב אחרי הודעות טקסט, הודעות מייל וקובצי מחשב. החוק היום מאפשר לקבל נתוני תקשורת לרשימה סגורה של גופי חקירה: משטרת ישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, מח"ש, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים ורשות המסים.

הצעת החוק מבקשת להקנות סמכות זהה גם לרשות העתיקות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, משרד החקלאות, יחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. משרד המשפטים מסביר את הצורך בתיקונים שונים לחוק נתוני תקשורת, שזכה לכינוי "חוק האח הגדול", בכמה בעיות שהתעוררו מאז נכנס החוק לתוקפו אשר הצעת החוק באה לתקנן. על פי ההצעה, עד חקיקת חוק האח הגדול, כל רשויות החקירה יכלו לקבל נתוני תקשורת ואילו החוק החדש מנע אפשרות זו.

בהצעה נעשית הבחנה בין נתוני מיקום, אותם אפשר לאתר באמצעות איכון טלפון ניידים, אשר פגיעה בפרטיות הגלומה בהם גדולה יותר משאר הנתונים. את נתוני המיקום יוכלו רשויות החקירה לקבל רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים קבלת נתונים אלה, ובאישור גורם בכיר במשטרת ישראל, המאפשר ביקורת מוקדמת עוד לפני הגשת בקשה לבית המשפט, על ידי גורם בעל "מבט רוחבי".

גורמים שונים כמו האגודה לזכויות האזרח מתנגדים להרחבת החוק. עתירה של האגודה נגד החוק עדיין תלויה ועומדת בבג"ץ.

לידיעה המלאה- כאן