אחת השערוריות הגדולות של 2011 היתה פרשת הפריצה והאזנות הסתר של הצהובון הבריטי "ניוז אוף דה וורלד". כתבי המגזין פרצו לטלפונים סלולריים של ידוענים ומקורביהם כדי. . .

תחום אבטחת המכשירים הניידים נהפך מעיסוק צדדי של האקרים לתחום פעילותם המרכזי. לפי נתוני חברת האבטחה קספרסקי ל-2011, בשנה האחרונה בלבד תחום הפריצות והווירוסים (רושעות) לאנדרואיד גדל פי 200. בינואר זיהתה החברה 20 פיסות קוד זדוני ייחודיות, ובדצמבר הגיע מספרן ל-4,101. מספר הווריאציות השונות של אותן אלפי תוכנות זדוניות גדול עוד יותר - בדצמבר דיווחה החברה על כ-82 אלף, ובשבועיים הראשונים של 2012 נספרו 360 אלף נוספות.

איומי האבטחה על סמארטפונים מתחלקים לשתי קבוצות. האספקט הראשון הוא זליגת מידע אישי המאוחסן על הטלפון וחשוף להאקרים המעוניינים בהם. מספרי טלפון, כתובות מייל, תכני הודעות ומיילים שבהם מופיעים סיסמאות, סודות עסקיים (בעיקר במכשירים המחוברים למקום העבודה) - כולם מהווים מטרה קלה להשגת מידע על המשתמשים. את המידע ניתן לנצל לצורך פריצה לחשבונות או מכירת מידע על כמות סיטונאית של גולשים לכל המרבה במחיר.

קבוצת הסכנות השנייה היא השתלטות על המכשיר לצורך שימוש ביכולות התלויות בכרטיס הסים. כך, ניתן להשתמש בטלפון לשליחת SMS פרימיום, העולה למשתמש כסף, המתחלק בין חברת הסלולר לגוף אליו נשלחות ההודעות, בדומה למנגנון ההצבעה הסלולרי בתוכניות ריאליטי. לדבריו, עלות הודעה כזו יכול להגיע עד 20 דולר, ומכיוון שהן נשלחות ללא ידיעת המשתמש, יכולות להישלח הודעות רבות על חשבונו בטרם יגלה זאת.

אף שכל הדוגמאות התייחסו למערכת האנדרואיד של גוגל, גם iOS של אפל אינה חסינה, ולמעשה חברות וחוקרי אבטחה נמנעים מלקבוע מי מהן מוגנת יותר. עם זאת, רבים מציינים כי חנות האפליקציות הפתוחה של גוגל - לעומת זו של אפל הדורשת אישור לכל תוכנה בטרם תוצע למשתמשים - מקלה מאוד את חייהם של פורצי האנדרואיד.

בחלק גדול מהחברות בהן ביצענו סקר סיכונים ביקשו מאיתנו דרגי הנהלה בכירים לסייע בידם בהגדרת מדיניות והנחיות אבטחת מידע ברורים באשר לסמארטפון, אשר הפך לכלי עבודה בולט בקרב שכבות הארגון השונות. זאת, מתוך חששם כי אובדן מכשיר כזה או שימוש בו לשליחת מידע עסקי רגיש בצורה לא מסווגת עלולים לגרום נזק לארגונם 

לידיעה המלאה - כאן