לפני יותר משנה ניתן בבית הדין הארצי פסק דין בעניינה של טלי איסקוב, שקבע את העקרונות המנחים של עובדים ומעבידים בנוגע לשימוש בתיבות מייל ומעקב של. . .
מעבידים אחרי תכתובות של העובדים. בפסק דין תקדימי קבע בית הדין הארצי לעבודה כי "חדירת החברה לתכתובת האישית של איסקוב בתיבת הדואר שהועמדה לרשותה פסולה מעיקרה, ואין חלות עליה ההגנות שבדין". כתוצאה מכך, פסלו השופטים את הקבילות של תכתובות המייל שצירפה החברה, וקבעו שיש להוציאן מהתיק. בפסק הדין נקבע שהמעביד חייב להביא לידיעת העובדים בפירוט את כללי המדיניות הנהוגה ביחס לשימוש בטכנולוגיות מידע ובניטור. ניטור הוא מעקב אחרי נתוני התקשורת מבלי להיכנס לתוכן המיילים, למשל כניסה לרשימת הכתובות שמהן נשלחו מיילים, בדיקת האורך שלהם ועוד.
השופטים הבחינו בין שני סוגים עיקריים של תיבות מייל שמיועדות לשימוש העובד במקום העבודה. סוג אחד הוא תיבת מייל שבבעלות העובד, כלומר תיבה פרטית-חיצונית. הסוג השני הוא תיבת מייל בבעלות המעסיק. השופטים חילקו את סוג תיבות המייל שבבעלות המעסיק לכמה סוגים: תיבת מייל מקצועית, המיועדת לצורכי עבודה בלבד ואסורה לשימוש של העובד; תיבת מייל אישית שהמעסיק מקצה לעובד לצורכיו האישיים בלבד; ותיבת מייל מעורבת שהמעסיק מקצה לעובד לצרכי עבודה אך היא מותרת גם לשימוש פרטי.
להלן מספר עצות לעובדים ולמעבידים בנוגע לזכויותיהם ולחובותיהם בעת שימוש במחשב ובתיבת המייל הפרטית, המעורבת וזו של העבודה, כפי שניתן מאת עורכי דין המתמחים בסוגיה:
1) מסמך מדיניות- עורכי הדין ממליצים למעסיקים למסור לעובדיהם עם תחילת ההעסקה הנחיות ברורות, מפורשות ומפורטות בנוגע לכללי השימוש בתיבות המייל שלהם.
2) מעביד שלא קבע מדיניות- למעבידים שלא קבעו מדיניות ברורה בתחילת ההעסקה, מומלץ "לעשות זאת בהקדם, ולא לחכות שיהיה מאוחר מידי והמעסיק ייאלץ לפנות לבית המשפט".
3) המלצה לעובדים- "במידה שמדיניות המעקב של המעסיק לא מוצאת חן בעיני העובדים, עליהם להכין עצמם לאפשרות שבה לא ישתמשו באמצעים האלקטרוניים של מקום העבודה".
4) גלישה באינטרנט- ככלל, כל עוד המעסיק לא הגביל זאת, מותר לעובד שלו לגלוש באתרי אינטרנט שונים באופן חופשי לגמרי. מותר למעביד: גלישה באינטרנט אינה זכות שיש לעובדים במקום העבודה שלהם, ולכן המעסיק רשאי להודיע כי הוא לא מאפשר להם גלישה באינטרנט, ולעובדים אין שום הגנה במקרה מסוג זה.
לידיעה המלאה- כאן
